fbpx

להעיז בלי לפחד


יום שישי נדחו לי צילומים בגלל הגשם
אני מודה שהתבאסתי!
אחד הדברים שאני הכי נהנת מהם הוא לצלם ולפגוש אנשים חדשים.
מצאתי את עצמי ביום שישי עם זמן פנוי, בצהריים וחשבתי לעצמי, למה לא להציע לכם לבוא בספונטניות לצילומים, נכון אף פעם לא העלתי פוסט כזה עם הודעה כזו ובכל זאת חשבתי… למה לא…?
הרי, למעט טיפות קלות וקטנות של גשם, היה מזג אוויר מושלם ותאורה חלומית
וחשבתי, למה שזה יתבזבז (מחשבות של צלמת)
אז שלחתי את ההודעה אליכם ופירסמתי גם באינסטגרם וגם בקבוצה של המושב שבו אני גרה ושיחררתי את זה.
(אני עשיתי מה שיכולתי ומכאן זה כבר לא תלוי בי)
בינתיים יצאתי לצלם את הטבע, כי הטבע תמיד עושה לי טוב והוא היה כל כך יפה וקסום עם תאורה חלומית שאמרתי לעצמי שזה הדבר הכי מדוייק שיכול לקרות כרגע, ונמשכתי לזה כמו מגנט מלא בטוב.
יצאתי לחצר הבית שלי והוקסמתי, מטיפות הגשם שהשקו את הטבע והרגשתי כאילו הם חיכו לי, שאראה כמה הם יפים ככה ואצלם אותם.
בדיוק כמו שאני עושה עם מי שמגיע אליי לצילומים.
הD850 שלי התרגשה וכך גם ה35 1.4
ואת הקסם הזה אני משתפת איתכם, מקווה שזה יעשה לכם נעים בדיוק כפי שזה עושה לי.
אחריי הצילומים, קיבלתי הודעה וטלפון, הודעה מהריונית מהממת! שהגיעה לצילומים וטלפון ממשפחה שאני מאוד אוהבת שהגיעו גם הם לצילומים.
איך אפשר בלי מסקנות? הנה שלי:
1-כשיש לי תשוקה עזה למשהו באותו רגע יש לי את האפשרות להגשים אותה, אני רק צריכה לשים גבול למה תלוי בי ומה לא, כי לשים גבול זה משחרר ונותן שקט (פירסמתי את המודעה ושמתי גבול לכך שמה שיקרה בעקבותיה לא תלוי בי והייתי בשקט בתוכי)
2-להעיז בלי לפחד (לפרסם את ההודעה שזה היה הפעם הראשונה שלי בלי לחשוב “מה יחשבו”)
3-להתחבר למה שכן אפשרי להגשים באותו הרגע ותלוי רק בי (צילומים של הטבע, שנדמה שהם רק חיכו לי שאבוא להעריך את יופיים)
4-לצאת מאזור הנוחות שלי ולא לחשוש (כמה טיפות של גשם זו ממש לא סיבה לדחייה ובתכלס’ התמונות יוצאות הכי הכי יפות!)
5-הפעם הצליח לי, הגיעה הריונית וגם משפחה ולחשוב שאם לא הייתי מפרסמת לא היו מגיעים בכלל, כי איך היו יודעים שיש ביטול? ובכלל איזה כיף שיש כאלו שמוכנים לקחת את הצ’אנס וסומכים עליי שמה שיהיה זה יצא הכי טוב שיש.
6-לזרום (כן כן מילה טחונה ובכל זאת) לזרום עם מה שהחיים מביאים ולא להתנגד.
Open chat
בואו נדבר!

    השאירו פרטים ואני אחזור אליכם בהקדם