מזכרת אמיתית מרגעים אמיתיים 27.11.2022

אני מצלמת את הילדים שלי יחסית הרבה!
פעם הייתי מצלמת הרבה הרבה יותר.
היום,

אני יותר חווה אותם ואת החוויה איתם ופחות מהנדסת אותם לתמונה או לפריים.

יצאנו לאחה”צ שהיה מלא בפשטות שכזו.
תאורה רכה, אוויר נעים, אריאלי היתה עם הבגדים שאיתם בילתה את היום בגן
ככה פשוט זה מה שרציתי שיהיה פשוט ואותנטי. ( חדי העין יוכלו לראות את הכפכפכים שאיתם היא היתה)

שמתי לב שבכלל זו הפכה להיות השאיפה שלי.
שאיפה לפשטות, נקי, כמה שיותר אמיתי וקרוב למציאות. אולי זה עניין של זמן, של גיל, של הרצון להראות ולהיראות בדיוק כמו שאני.

ואולי גם הרצון שלי לתת לילדים שלי מזכרת אמיתית מרגעים אמיתיים, בלי פילטרים, בלי פוזות, פשוטים וככה כמו שהם.

כשהם יראו את התמונות שלהם, הם יוכלו להבין משהו אמיתי על הרגע הזה בו צולמה התמונה, משהו אמיתי עליהם, על איך הם הרגישו ועל איך שאמא שלהם, אני בחרתי להראות אותם באותה נקודת זמן.

איך אתם מעדיפים את התמונות שלכם?
קרובות אליכם, למציאות? אותנטיות? או קצת יותר מבויימות?