“להיות ילדה טובה זה לא מובן מאליו”
אני בדיוק עושה סדר בארכיון התמונות
ונזכרתי ביום הזה
ובילדה הזו
שהיתה כולה קסם של רגישות
כל כך צנועה וכל כך קסומה
ילדה פשוט טובה.
נזכרתי שאחד הדברים שהמורה כתבה לי בתעודה היה:
ואני מודה שנפנפתי את זה מעליי או לא מספיק הבנתי אותו את המשפט או את כוונתה.
רק עם השנים אני מצליחה להבין את המשפט הזה יותר לעומק ובטח עכשיו.
הייתי ילדה טובה ולא נתתי לזה ערך.
חשבתי שאני ההפך הגמור מהיותי ילדה טובה.
למה? פשוט ככה.
המורה ניסתה להעצים אותי או לתת לי משהו להאחז בו
ואני לא הצלחתי לקבל באותה תקופה.
“להיות ילדה טובה זה לא מובן מאליו”
היום אני אמא ואני יכולה להראות לילדים שלהם את הערך שלהם.
את היותם ילדים נהדרים, בלי לתת ציון של טובים או רעים או שובבים או עוד כותרות.
פשוט לתת להם לחוש את ערכם ולא בתנאי להיותם ילדים טובים אלא כזכות בסיסית שניתנה להם שהם טובים, מעצם היותם בלבד.
השנקל שלי:אני חושבת שילדים צריכים לחוש אהובים, רצויים, בעלי ערך רק מעצם היותם.
הם לא צריכים להיות כמוני או כמו ילד או ילדה אחרת. הם רק צריכים להיות הם עם כל שפע המגוון שקיים בהם.