“יו איזו יפה את”
“יו איזו יפה את”
זה הדבר הראשון שהיא אמרה לי שיצאתי מהאוטו.
אף פעם לא חשבתי שאני יפה
כן היה לי רצון להיות אחת כזו, יפה.
אולי גם דוגמנית או שחקנית (למרות פחד הבמה שלי)
אבל הפידבק הסביבתי שקיבלתי או לפחות ששמעתי היה מאוד רחוק מזה.
אני זוכרת שלראשונה שמעתי שאני יפה בעבודה הראשונה שלי אחריי הצבא.
אולי גם רק אז הייתי מוכנה לשמוע.
מאז עברו הרבה שנים, 16 כמעט.
אני חושבת שרק ב-9 שנים האחרונה הסכמתי קצת יותר לראות את המקום הזה של “אני יפה”.
בלי ביקורת בלי שיפוטיות. רק יופי.
חשבתי איזה דבר אדיר זה היקום.
ברגע שאני הסכמתי להתמודד עם המקום הזה, הסכמתי להצטלם צילומי ביוטי ולראות את עצמי קצת אחרת.
אז משהו השתחרר והוא יכול להיות מוקרן גם החוצה ליקום.
כך שקיבלתי את התגובה של אמא מהממת שהגיעה לצילומים, שלא מכירה אותי. שלא עוקבת אחריי. ופגשה אותי בפעם הראשונה. וזה מה שהיא אמרה.
“יו איזו יפה את”
אולי בגלל זה חשוב לי לצלם את היופי שאני רואה מסביבי גם בדברים הפשוטים לכאורה.
אולי בגלל זה אני מרגישה שזו כמו שליחות להראות לעוד נשים, אימהות, הריוניות ולנשים בכלל כמה שהן יפות רק מעצם היותן כי כל רגע שהן לא ודעות את זה פשוט עובר חולף לו בלי שום יכולת לחזור אחורה.
אני כאן כדי שתדעי, שזה יכול לקרות גם לך בצילומים נשיות שהן רק שלך או בצילומים הריון שהם רק שלך. תני לי להדהד לך כמה שאת יפה.
אל תתלבטי. בואי. ככה כמו שאת