אם רק הייתי יודעת
שכל מה שאני נותנת
חוזר אליי בדיוק
ובזמן מושלם.
אם רק הייתי יודעת
ייתכן והייתי עושה דברים יותר מהלב ופחות מהמקום הטכני או האגו שלי.
אם רק הייתי יודעת שכל מי שאני פוגשת יכול ללמד אותי ולהעביר לי שיעור ושמכל מפגש אני יכולה ללמוד משהו חדש או לקבל עוד זווית ראייה.
יש שיעורים שמיד ניתן ללמוד אותם ולייצר משהו אחר בתוכי.
ויש שיעורים שאני צריכה לעבור אותם לאורך זמן,
הם יותר ארוכים כי הם נוגעים במקום עמוק יותר בתוכי, ניתן להגיד שורשי.
והם יחזרו אליי שוב שוב כל פעם בעוצמה רבה יותר וילחצו שוב על אותו הכפתור הזה שבתוכי
עד שאני אלמד ועד שאני אבין…
או יותר נכון עד שאני אסכים לראות את האמת שלי.
ילדים הם כאלה בדיוק!
הם באים ללמד, גם ללחוץ חופשי! על כפתורים כדי שנוכל להוציא מאיתנו משהו אחר.
ואולי דרך זה נסכים לראות את עצמנו ולבחור לשנות מבפנים.
מה שאני, כאמא אצליח לעשות עבורי, להתמודד איתי, עם המקומות שקשים לי, זה יהיה כמו זרע שאני שותלת באדמה שלי, של בעלי ושל הילדים שלי.
זה יצמח ויפרח בעתיד.
אני לא יודעת מתי רק יודעת שזה יקרה בדיוק בזמן הנכון.
זה יכול לקרות רק עם רצון עז לחיות את החיים האלו הכי טוב שאפשר ולקבל מהם את הכי טוב שיש לחיים האלו להציע.